#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כמה אבנים מותר לטלטל 1) לבית הכסא קבוע 2) לבית הכסא שאינו קבוע?	"1) כמלא יד [ואפי&#x27; ד&#x27; וה&#x27; אבנים גדולים (מ&quot;ב ס&quot;ק ג&#x27;, שעה&quot;צ ס&quot;ק ד&#x27;)] 2) סך הכל כשיעור בוכנא קטנה [לפי הר&quot;ן הוא משקל של מדוכה קטנה של בשמים, לתוס&#x27; הוא רגל של מדוכה קטנה של בשמים, וע&quot;ע בפירוש רש&quot;י דס&quot;ל דהכרע הוא שיעור אגוז ומדוכה קטנה קאי על אבן שיש עליו עד (ב&quot;י)]"	סימן שיב סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	בביה&quot;כ קבוע למה לא חיישינן לטלטול שלא לצורך?	"אם א&quot;צ האבנים בלילה יכול להשתמש בהם בבקר, וגם אפשר שאחרים יקנחו בהם [אבל משום אחרים לבד אינו מותר להטריח וכמ&quot;ש לקמן סי&#x27; של&quot;ג, אלא העיקר הוא דחזיין אף לדידיה] (מג&quot;א ס&quot;ק א&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק ב&#x27;, ערוה&quot;ש סעי&#x27; ב&#x27;)"	סימן שיב סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בביה&quot;כ קבוע שאין נכנסין בה אחרים?	"כתב המג&quot;א (ס&quot;ק א&#x27;) בשם ההגהות אשר&quot;י (מובא בב&quot;י בסוף הסימן) דאסור להכניס שם אבנים בשבת דהיה אפשר לו מאתמול [אבל אם שכח להזמינם מותר (רע&quot;א)], והמ&quot;ב (ס&quot;ק ב&#x27;) הביא הא&quot;ר בשם הלבוש דמצדד להקל דלא מסיק אינש אדעתיה להכין שם אבנים מערב שבת. וכן פסק הערוה&quot;ש (סעי&#x27; ד&#x27;) דודאי לכתחילה צריך להכינם מערב שבת, ואם שכח מותר לטלטל אבנים בשבת לאחר שהתירו התירו לגמרי. ולגבי ההיתר לטרוח בהם הרבה להעלותן לגג, כתב הביה&quot;ל (ד&quot;ה דהוי) דלפי הגר&quot;א אפשר דאינו מותר אלא אם נכנסים בו אחרים אבל אם הוא מיוחד לו לבדו אינו מותר להטריח כ&quot;כ {ולפי הערוה&quot;ש מסתמא גם זה מותר}."	סימן שיב סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין באבן שניכר שקינח בו?	"מותר להכניסו אפי&#x27; לביה&quot;כ שאינו קבוע, ואפי&#x27; אם הוא גדול ואפי&#x27; ביותר ממלא יד [ודוקא אם קינח בו מערב שבת (מ&quot;ב ס&quot;ק ו&#x27;)]"	סימן שיב סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מאי שנא מחריות של דקל דסגי בישב עליהם מבעוד יום אע&quot;פ שאינן ניכרים?	"1) השלטי גיבורים תי&#x27; דמיירי באבן גדולה דאינו עומד לקינוח ולהכי צריך להיות ניכר משא&quot;כ חריות שעומדים לישיבה לא בעי היכר, והא דצריך היכר באבנים מקורזלות העומדים לקינוח היינו להתיר האבנים הסמוכים להם (מג&quot;א ס&quot;ק ב&#x27;, מחה&quot;ש) [ולפי&quot;ז אבנים קטנים העומדים לקינוח סגי אם קינח בהם מבעוד יום אע&quot;פ שאינם ניכר, וכ&quot;כ הא&quot;ר (מ&quot;ב ס&quot;ק ה&#x27;, שעה&quot;צ ס&quot;ק ו&#x27;)]&lt;br&gt;2) המג&quot;א (ס&quot;ק ב&#x27;) תי&#x27; דבאבן לא מהני מה שקינח בה מבעוד יום שהרי אח&quot;כ השליכו ושוב אין דעתו עליו, ולכן בעינן שיהא ניכר בו הקינוח, וזהו משמעות הגמ&#x27; ושו&quot;ע, והמ&quot;ב (ס&quot;ק ה&#x27;) סותם כהמג&quot;א, ואח&quot;כ הביא יש מקילין כהשלטי גיבורים וא&quot;ר."	סימן שיב סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם ייחדן מבעוד יום?	"מהני כמו שייחד אבן לפצוע בו אגוזים, וכיון שדרכו בכך סגי לייחדו אפי&#x27; לשבת אחת [ואע&quot;פ שלפי הרשב&quot;א לעולם צריך ייחוד לעולם, מ&quot;מ העיקר שיטה הוא הר&quot;ן דס&quot;ל דסגי לשבת אחת כשאורחיה בהכי (שעה&quot;צ ס&quot;ק ז&#x27;)] (מג&quot;א ס&quot;ק ב&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק ו&#x27;), אמנם, ביאר הערוה&quot;ש (סעי&#x27; א&#x27;) דהיה קשה לייחדם מבעוד יום דהרי אם הכניסם לבית אסור להוציאם לשדה ואם היה מייחדן בשדה הרי יטלום אחרים."	סימן שיב סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בנייר?	"הוי כמו אבנים דהיכא שהוא מוקצה אינו מותר אלא כראש בוכנא לביה&quot;כ שאינו קבוע, ומהני בו יחוד [ומשלטי גיבורים משמע דסתם נייר אינו מוקצה דראוי לצור ע&quot;פ צלוחיתו (פמ&quot;ג א&quot;א ס&quot;ק ב&#x27;), אבל התוספת שבת ס&quot;ל דסתמא ג&quot;כ הוי מוקצה (שעה&quot;צ ס&quot;ק ט&#x27;)] (מג&quot;א ס&quot;ק ב&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק ו&#x27;)"	סימן שיב סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר להכניס האבנים מכרמלית לרה&quot;י?	"רש&quot;י (שבת פ&quot;א ע&quot;ב) ס&quot;ל דלא התירו אלא ברה&quot;י [אבל יכול לטלטלו פחות פחות מד&#x27; אמות (פמ&quot;ג מש&quot;ז ס&quot;ק א&#x27;)], אבל תוס&#x27; (סוכה ל&quot;ו ע&quot;ב) ס&quot;ל דהתירו אפי&#x27; להכניסם מכרמלית, ופסק הא&quot;ר כתוס&#x27; [דכבוד הבריות דוחה האיסור מוקצה והאיסור הוצאה מכרמלית (ישועות יעקב, ביה&quot;ל ד&quot;ה דהא)] וכ&quot;כ הערוה&quot;ש (סעי&#x27; ה&#x27;), ומ&quot;מ אם יש לו ביה&quot;כ קבוע שאין בו אחר נכנס לשם אין להקל [דדוקא לגבי איסור מוקצה הקיל הא&quot;ר לטלטל בו אבנים ולא לגבי איסור הוצאה בכרמלית (שעה&quot;צ ס&quot;ק י&quot;ב)], וה&quot;ה דאין להקל ברה&quot;ר דידן אע&quot;פ שהרבה סוברים דיש עליו דין כרמלית (מ&quot;ב ס&quot;ק ח&#x27;, שעה&quot;צ ס&quot;ק י&quot;ב)"	סימן שיב סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה יעשה בזמנינו אם נמצא בביה&quot;כ שאין בו נייר חתוך?	יש להשתמש בהגליל ובסוף ישליכנה לתוך האסלה, ויש מקילין בביה&quot;כ ציבורי לחתכו בשינוי. וכן מותר לקנח כשמוציא דם דהוי פס&quot;ר דלנ&quot;ל ומותר מפני כבוד הבריות (מ&quot;ב דרשו).	סימן שיב סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם ירדו גשמים על האבנים?	"איתא בגמ&#x27; כל זמן שרישומן ניכר מותר, ורש&quot;י פי&#x27; דמיירי בעד שעל האבנים, ור&quot;ל כל זמן שרישומן ניכר מותר, והרי&quot;ף ורמב&quot;ם ס&quot;ל דמיירי דאבנים שהכינו לביה&quot;כ ונטבעו לתוך הקרקע ור&quot;ל כשהם ניכרים למעלה מן הקרקע מותר ליטלם ולית ביה משום סתירת הרצפה וטוחן {וגם לית ביה משום עשיית גומא דהרי לא כיון לבטלה שם}"	סימן שיב סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין במי שתולש עציץ נקוב והניחו ע&quot;ג יתדות?	"איתא בגמ&#x27; דחייב משום תולש, ורש&quot;י פי&#x27; לאו דוקא חייב אלא הוא דומה לתולש [אולם מהרמב&quot;ם בסמוך משמע דס&quot;ל דהוא חייב ממש] (ב&quot;י)"	סימן שיב סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	צרור שעלו בו עשבים, 1) האם מותר לקנח בו 2) מה הדין אם תולש העשבים ממנו?	"1) איתא בגמ&#x27; דמותר לקנח בו, ורש&quot;י הוכיח מכאן דאינו חייב כשעוקר העציץ נקוב דעל כרחך עדיין הוא יונק מריח הקרקע [ואע&quot;פ שעדיין יש בו איסור דרבנן מ&quot;מ התירו מפני כבוד הבריות (מג&quot;א ס&quot;ק ג&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ב)], אבל הרמב&quot;ם אוקמיה הגמ&#x27; דוקא כשהיה מונח ע&quot;ג יתדות דס&quot;ל דכשעוקר עציץ נקוב מקרקע ליתדות הוי תולש ממש 2) איתא בגמ&#x27; חייב חטאת, וביאר הב&quot;י דהוא תולש העשבים ממקום גידולם והא דמותר לקנח בו היינו משום שאינו פס&quot;ר שיתלוש העשבים ממנו (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ג) [דלא כהמגיד משנה דכתב דלפי רש&quot;י צריך למחוק תיבת &quot;חטאת&quot;]"	סימן שיב סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לקנח ברגב אדמה?	"איתא בגמ&#x27; דאסור לקנח בו, לפי רש&quot;י והטור מפני שהיא נפרכת ואינו ראוי לקינוח ולפיכך אסור משום מוקצה, ולפי הרי&quot;ף והרמב&quot;ם אסור מפני שהיא קרובה להתפרך ואסור משום טחינה (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ד, שעה&quot;צ ס&quot;ק י&quot;ז)"	סימן שיב סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין ברגב קשה?	כתב המאירי דמותר לקנח בו (ביה&quot;ל ד&quot;ה רגב)	סימן שיב סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה אסור לקנח בחרס?	אסור משום סכנה שלא ינתק שיני הכרכשתא [וזהו העיקר כדמבואר בסמוך (ביה&quot;ל ד&quot;ה משום)], וגם אסור משום כישוף [אבל אין בו משום מוקצה דיש עליו שם כלי]	סימן שיב סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	איזהו עדיף, צרור או חרס?	"♦ עיין תרשים בסוף הספר ♦<br><img src=""paste-ae06d9460de410c9f1eda97a378ab5a6b899f3b3.jpg"">"	סימן שיב סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	איזהו עדיף, צרור או עשבים?	"יש בזה מח&#x27; בין רב חסדא ורב המנונא, וקיי&quot;ל דעשבים עדיף דאינם מוקצה, אבל מבואר בגמ&#x27; דזהו דוקא בלחין אבל לא ביבשים, ומגמ&#x27; עם רש&quot;י משמע הטעם דלא יקנח ביבשים מפני האור שולטת בה והוא סכנה ששיניו תחתוניות נושרות אבל בלחין מותר אע&quot;פ שיש בו סכנה שחותכין הבשר מ&quot;מ אין בו חשש כ&quot;כ, אבל הטור והשו&quot;ע כתבו הטעם שלחין אין בו שום חשש משא&quot;כ יבשים אסורים מפני שהם חדים וחותכים את הבשר, ותמהו עליהם הפרישה (ס&quot;ק ח&#x27;) והמג&quot;א (ס&quot;ק ה&#x27;) דהגמ&#x27; אינו משמע כן, ומפמ&quot;ג (א&quot;א ס&quot;ק ה&#x27;) משמע דרצה ליישב דס&quot;ל דלחין יש בו חשש סכנה מפני האור שולטת בו ולגבי שבת לא אכפת לן כ&quot;כ במקום איסור מוקצה משא&quot;כ היבשים אסורים מפני הסכנה דהם חותכין את הבשר, ועדיין צ&quot;ע לשון הגמ&#x27; {ולולי דבריו הייתי מפרש הטור ושו&quot;ע באופן אחר דהם סברי דיבשים יש בו ב&#x27; חששות, סכנה דאור שולטת בו וגם סכנה דחדין וחותכין את הבשר, ולחין אין בהם ב&#x27; חששות אלו, ומש&quot;ה מותר לקנח בלחין ולא ביבשים, והגמ&#x27; נקט טעם אחד, והשו&quot;ע כאן בהל&#x27; שבת נקט הטעם דחדין וחותכין הבשר ולעיל בסי&#x27; ג&#x27; נקט הטעם דאור שולטת בו, ולפי&quot;ז יתכן דליכא מח&#x27; בין רב חסדא ורב המנונא, חד מיירי בלחין וחד מיירי ביבשים}"	סימן שיב סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר 1) לפנות בשדה חבירו 2) ליטול צרור משדה חבירו?	"1) יהושע תיקן דמותר לפנות בשדה חבירו (ב&quot;ק פ&quot;א ע&quot;ב) [ואפשר לפי&quot;ז מותר ליכנס לבית הכסא דבבית חבירו אפי&#x27; שלא ברשות (ר&quot;א קרופניק)] 2) גם תיקן שמותר ליטול צרור משדה חבירו, לפי היש&quot;ש מותר ליטול הצרור מגדר עב שאינו ניכר כ&quot;כ אפי&#x27; בשבת אבל המג&quot;א (ס&quot;ק ה&#x27;) הביא מהטור (חו&quot;מ סי&#x27; רע&quot;ד) דבשבת אינו מותר ליטול אלא מהשדה ולא מהגדר דיש בו חשש סותר, וכן פסק המ&quot;ב (ס&quot;ק י&quot;ח) [והמ&quot;ב כתב דהוא נראה כסותר, אבל התהל&quot;ד כתב דהוא סותר דאורייתא, וכן משמע מסתימת הלבושי שרד דכתב דהוי סתיר]"	סימן שיב סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	באיזה עשבים לחים מותר לקנח?	"כתב רש&quot;י דמותר לקנח אפי&#x27; במחוברים ואין בו משום משתמש באילן דזה הוי כמו ירק, ומ&quot;מ לא יזיזם וביארו הא&quot;ר ותוספת שבת ומחה&quot;ש מפני שמא יתלוש אותם [דלא כהמג&quot;א (ס&quot;ק ו&#x27;) דס&quot;ל דהם מוקצה] (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ט, שעה&quot;צ ס&quot;ק כ&quot;ב) {ואע&quot;פ שאמרינן לעיל (מ&quot;ב סי&#x27; ש&quot;ח ס&quot;ק פ&quot;א) דזמורה המחובר לקרקע הוי מוקצה, תירץ השבות יצחק (פ&quot;ז אות ב&#x27;) דהיינו זמורה דהוי מוקצה אפי&#x27; לאחר שנחתכה ולפיכך כשהוא מחובר לקרקע חמיר טפי ובעי מעשה ולא מהני מחשבה משא&quot;כ עשבים אינם מוקצה לאחר שנחתכו וכמ&quot;ש המ&quot;ב (ס&quot;ק י&quot;ז) דהרי הם חזיין לקינוח וא&quot;כ אינם מוקצים אפי&#x27; כשהם מחוברים, אמנם הביא מריש&quot;א דבזה&quot;ז שאין משתמשים בעשבים הוי מוקצה, והרוצה לישב על הארץ שיש בו עשבים יש לפרוס שמיכה תחתיו ואז מותר ליגע בהשמיכה אע&quot;פ שהוא מטלטל גם העשבים [אכן, צ&quot;ע מהערוה&quot;ש (סעי&#x27; ט&#x27;) דהביא ראיה דעשבים אינם מוקצים מדאיצטריכו חז&quot;ל לאסור לעלות באילן בשבת תיפוק ליה משום איסור מוקצה אלא ש&quot;מ דליכא איסור מוקצה ע&quot;כ, והתם מיירי בזמורות, ותי&#x27; ר&quot;י באק דאילן נמי חזי לעלות בו ועל כן אינו מוקצה אלא משום איסור לעלות בו]}"	סימן שיב סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר למשמש בפי טבעת בשבת?	"מותר למשמש אם אוחז הצרור כלאחר יד בשתי אצבעותיו כדי שימשמש בנחת ולא יהא פס&quot;ר על השרת הנימין (ב&quot;י ע&quot;פ רש&quot;י ורבינו ירוחם, מג&quot;א ס&quot;ק ז&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק כ&#x27; - כ&quot;א)"	סימן שיב סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר למשמש הצרור להחליקו?	"הר&quot;ח פי&#x27; דזהו כוונת הגמ&#x27; דצריך למשמש כלאחר יד, והר&quot;ח פי&#x27; משום איסור כתישה [כגון ברגב קשה דכתב הביה&quot;ל בשם המאירי דמותר לקנח בו (שעה&quot;צ ס&quot;ק כ&quot;ד)] והגהות אשר&quot;י פי&#x27; משום איסור ממחק, ומשום כבוד הבריות התירוהו כלאחר יד (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&#x27;)"	סימן שיב סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לפי הערוך דפס&quot;ר דלנ&quot;ל מותר, למה צריך למשמש כלאחר יד?	"תי&#x27; השעה&quot;צ (ס&quot;ק כ&quot;ג) דהשרת הנימין הוי ניחא ליה א&quot;נ ס&quot;ל כפי&#x27; הר&quot;ח דמיירי במשמש הצרור"	סימן שיב סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לצאת בברזא התחובה לו בגופו?	"הטור הביא מהר&quot;ם מרוטנבארק שהיה מסופק אם הוא מותר מפני שהוא בלוע לגמרי או דלמא הוא דומה להוצאה ע&quot;י פיו ומרפקו דפטור אבל אסור כיון שמכניסו תדיר כדי לחזור ולהוציאו, ומצדד להחמיר כיון דליכא צורך כ&quot;כ שהרי אפשר במשמוש ע&quot;י שינוי, והשו&quot;ע סותם להחמיר [ואפי&#x27; בכרמלית אסור (ערוה&quot;ש סעי&#x27; י&#x27;)]"	סימן שיב סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לבלוע מרגולית ולצאת בו לרה&quot;ר?	"כתב המג&quot;א (ס&quot;ק ח&#x27;) דמותר דהוא ממש בלוע בגופו, ומכאן הוכיח השעה&quot;צ (ס&quot;ק כ&quot;ה) דאין הדבר תלוי אם הוא תדיר מוציאו אלא תלוי אם הוא דרכו להוציאו מעצמו או אינו מוציאו מעצמו"	סימן שיב סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לפנות 1) בשדהו 2) בשדה חבירו?	"1) מותר לפנות בשדהו בשבת אבל אסור לפנות בו כשהוא ניר שמצוי בו רגבים וגומות וחיישינן שמא יבא לאשוויי גומות (שו&quot;ע, ט&quot;ז ס&quot;ק ג&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ד, ביה&quot;ל ד&quot;ה בשדה) 2) אסור אפי&#x27; בחול מפני שהוא דש על נירו, וכתב הפמ&quot;ג (מש&quot;ז ס&quot;ק ג&#x27;) דבשדה חבירו אסור אפי&#x27; בחרישה שניה מפני שהוא מזיק הצמחים, והביה&quot;ל (ד&quot;ה ואם) מעורר דמגמ&#x27; (ב&quot;ק פ&quot;א ע&quot;ב) משמע דבבבל תלוי בירידת הטל {וצ&quot;ע על הביה&quot;ל דהתם מיירי לגבי התקנה לילך בשבילי חבירו ולזה אמרינן דתלוי בירידת הטל, אבל לגבי ההיתר לפנות בשדה חבירו מבואר דמותר אפי&#x27; אם היא מלאה כרכום, ובלבד שיפנה סמוך לגדר, וזהו כוונת הפמ&quot;ג דאסור לפנות באמצע שדה חבירו כשיש עליה זרעים אבל מותר סמוך להגדר} "	סימן שיב סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה אינו אסור משום שהוא מזבל הקרקע 1) בצואתו 2) במי רגליו?	"1) כתב החזו&quot;א (שביעית סי&#x27; י&quot;ח ס&quot;ק ב&#x27;) דהוי כלאחר יד ומותר במקום כבוד הבריות 2) כתב הביה&quot;ל לקמן (סי&#x27; של&quot;ו סעי&#x27; ג&#x27;, ד&quot;ה או) דמכאן מוכח דלא כתפארת ישראל דהביא מחכמת אקאנאמיע דמי רגלים טובים מאד לזבל הקרקע"	סימן שיב סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לפנות בבית?	"כתב המג&quot;א (ס&quot;ק ט&#x27;) דמותר דבמילתא דלא שכיחא לא גזרו ביה רבנן, וביאר הפמ&quot;ג (מש&quot;ז ס&quot;ק ג&#x27;) דמיירי בבית שיש בו גומות וצרורות"	סימן שיב סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לצדד אבנים לישב עליהם לבית הכסא?	"איתא בגמ&#x27; (ביצה ל&quot;ב ע&quot;ב) אע&quot;פ שהוא בנין עראי מותר מפני כבוד הבריות, והמג&quot;א (ס&quot;ק י&#x27;) ס&quot;ל דהתירו דוקא הבנין אבל לא לעשות אהל, והא&quot;ר ומאמ&quot;ר ס&quot;ל דאף התירוהו לעשות אהל לכבוד הבריות (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ו) {וש&quot;מ דאפי&#x27; במקום כבוד הבריות יש איסורי דרבנן שהתירו ויש איסורי דרבנן דלא התירו}"	סימן שיב סעיף י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם האבנים לא היו מוכנים לזה?	"הא&quot;ר הביא מיש&quot;ש דלא התירו איסור מוקצה אלא לקינוח ולא לעשות הבנין (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ה), וכתב השעה&quot;צ (ס&quot;ק כ&quot;ח) דמקורו מלשון הגמ&#x27; אבנים של ביה&quot;כ אבל מעורר דלפי רש&quot;י שם אין הכרח לזה"	סימן שיב סעיף י		
